מהו שיתוף ציבור?
שיתוף ציבור הנו תהליך שיח בין אזרחים בעלי עניין, ארגוני חברה אזרחית וגורמי ממשל, במסגרת קבלת החלטות וגיבוש מדיניות. תהליכים כאלו נסמכים על מגוון אמצעים, כמו מפגשים ציבוריים, סקרים, ראיונות פרטניים, פורומים מקוונים ועוד . יחד עם זאת, תיתכנה רמות שונות של שיתוף ציבור מעורבות הציבור בתהליך התכנון באה לידי ביטוי גם באמצעים מסורתיים וגם באמצעים דיגיטליים. בשנת 2002 התחזקה בישראל הקריאה לחיזוק הדמוקרטיה באמצעות שיתוף הציבור בתהליכי קבלת החלטות וקביעת מדיניות וב־2009 יצא לאור ספרו של מנהל המכון הישראלי לדמוקרטיה מחקר, נשיא המכון דאז, שבו הוא טוען כי "העצמת ההשתתפות האזרחית בתהליכים הפוליטיים ובקבלת ההחלטות" היא עיקרון אחד משלושה עקרונות הכרחיים כדי להעצים את היעילות השלטונית (כרמון, עמ' 11, 2009) . הן בישראל והן מחוצה לה, התמיכה המוצהרת בקידום השימוש בשיתוף ציבור בתהליכי קבלת החלטות היא רבה.
היתרונות העיקריים של שיתוף ציבור הם העלאת פתרונות יצירתיים, הגברת השקיפות והפתיחות של המערכת המנהלית וחיזוק תחושת השייכות של הפרט לקהילתו. ההנחה העומדת בבסיס העיקרון היא שהשתתפות בשיח ציבורי עם ארגון פוליטי הינה אמצעי ראוי להליך דמוקרטי ועל כן, ההכרה בחשיבות הדמוקרטית שבשיתוף הציבור בתהליכים פוליטיים מחזקת את הממשל ומגדילה את אמון הציבור ואף מעצימה את האזרחים ובכך מובילה לגידול ניכר ברחבי העולם במספר ובמגוון של היוזמות לשיתוף הציבור (נגיד,2015). שיתוף ציבור הוא אחת מדרכי ההשתתפות המאפשרת במה למגוון דעות בדרך לקבלת ההחלטה.
שיתוף ציבור כחלק מקבלת החלטות בתכנון אורבני של המגזר הציבורי
בשנים האחרונות, רשויות מקומיות החלו לבצע שיתוף תושבים כחלק מתהליך אסטרטגי ותכנון של שירותים לקהילה. שיתוף האזרחים בתהליך קבלת ההחלטות נועד להעצים את החוויה הדמוקרטית של הציבור, להגביר את האמון במערכת הפוליטית ובשירות הציבורי ולהרחיב את בסיס הלגיטימציה של ההחלטות שמתקבלות. ההכרעה לאמץ תפיסת עולם של שיתוף היא הכרעה ערכית ביסודה (כרמון, עמ' 62, 2009). חשוב שאזרחים יחושו נוח ולא יתנגדו לתהליך ועל כן, הדגשת התועלת החברתית היא מרכיב אסטרטגי חשוב באידיאולוגיה של העצמה דרך שיתוף ציבור. אמנם אין זה אומר שזה בהכרח יצליח אבל עצם השותפות, המעורבות והמחויבות של האנשים להשיג מטרה משותפת, להשפיע על קבלת החלטות הקשורה לחייהם, לשפר את איכות חייהם, אלו הם שיוצרים תחושה חדשה בקרב המשתתפים וזאת תוצאה חשובה בזכות עצמה (סדן, 1997). בבסיס התכנון העירוני קיים מתח בין המשאבים הקיימים לבין צרכי הקהילה ואינטרסים של המעורבים בו. מבנה ציבור, מבנה חינוך, פיתוח סביבתי, שטח ציבורי פתוח, ומגורים כולם נכנסים תחת הכותרת תכנון עירוני ועל כן אנו רואים שבחלוף השנים האזרחים מבקשים יותר להיות מעורבים. תהליך התכנון כולל בתוכו מספר מרכיבים: זיהוי הבעיה, איסוף נתונים, הגדרת אוכלוסיית היעד, הגדרת הבעיות והמטרות, הצגת חלופות, בחירת חלופה מועדפת, הצגת התכנית וביצועה המלווה בתהליך של העצמת האזרחים (ורנסקי ופלאוט, 1999). השלטון המקומי נחשב כזירה נוחה יותר לקיום הליכי שיתוף, בין היתר בשל נגישות רבה יותר של נציגי הציבור המקומיים ועובדי השלטון המקומי לתושבים, היכרות רבה יותר של תושבים עם פרטי הנעשה בסביבתם והיכולת של הרשויות המקומיות להגיב במהירות ויעילות גבוהים יותר להעדפות מצד התושבים (בקר,2019). שיתוף ציבור ברשות המקומית יוצר מדיניות חדשה שמובילה לחיזוק מערכת היחסים בין הממשל לאזרחים והוא תורם לחיזוק הדמוקרטיה המקומית. כמו כן, תהליכים של שיתוף ציבור זוהו כמחזקים את ההבנה בין המשתתפים, מובילים לגידול אמפטיה וסולידריות בין הקבוצות. בנוסף, שיתוף ציבור בתהליכי התכנון העירוני, שתכליתו לגשר ולאזן בין אינטרסים מנוגדים, חשוב ליישום שמדובר בתכנון שכונה שבה ישנם אזרחים ונציגי עירייה בעלי אינטרסים מנוגדים. תכנון עירוני מספק מרחב גדול הרבה יותר להתערבות בתהליכי קבלת החלטות ובאמצעות שיתוף הציבור שמטרתו השגת הסכמה בין בעלי העניין השונים. . בחברת MUNIPLUS אותה ייסדתי בשנת 2010 אנו מבצעים מודלים שונים של שיתופי ציבור אנו פיתחנו פלטפורמה טכנולוגית ייחודית המאפשרת ניהול שיתוף ציבור והפצת מידע לפי קהל יעד.
מדדים לבחינת השפעת השיתוף ציבור ברשות המקומית
למרות שקיימות שיטות מגוונות ורמות שונות של שיתוף ציבור, הדבר המשותף לכולם הינו הרחבת מעורבות הציבור בפועל. מידת ההשפעה הנובעת למעורבות האזרחים תלויה בין השאר בשלב קבלת ההחלטות שהם שותפים לו, רצוי ששיתוף הציבור יעשה בשלב מוקדם יותר על מנת כך שתגדל תחושת יכולת ההשפעה שלהם. תהליך של הליך שיתוף הציבור מורכב מאוד ועליו לקחת בחשבון פרמטרים של הקצאת משאבים (זמן, כוח אדם, כסף) ולהתנהל על עקרונות דמוקרטיים של שוויון, ייצוגיות ושקיפות. בעידן כזה, על המתכננים ללכת רחוק יותר ולראות בתכנון מרכיב בעל פוטנציאל להישמע ולשכנע – בין אם בהקשר של ממשלות, ובין אם בקהילות. השאיפה של הממשל בשיתוף ציבור להוביל לקבלת החלטות מיטביות, העצמת האזרחים על- ידי דמוקרטיה ובניית מערכת יחסים המושתתת על אמון בין הבוחרים לנבחרים. כל זה הוביל אותי להשקיע חשיבה אסטרטגית ומקצועית בפיתוח המודל הייחודי שלי הפועל בשיטה של ONE STOP SHOP , משלב התכנון, ההכנה, היישום, גיבוש הממצאים ועד שלב ההמלצות וגיבוש המידע המסייע לקבלת ההחלטות.
